כתיבת ספר שיתופי על מודיעין תחרותי 

 כתיבת ספר שיתופי על מודיעין תחרותי

מאת: ד"ר דפנה רבן, ביה"ס לניהול והמרכז לחקר חברת המידע, אוניברסיטת חיפהdraban@gsb.haifa.ac.il; http://gsb.haifa.ac.il/~draban/home

ינואר 2007 

בחודש יוני 2006 התפרסם בירחון "סטטוס" המאמר "כל צרכן הוא גם ספק" ובו תיארתי את ההתפתחויות בעולם יצירת התכנים באינטרנט שעובר למודל של User-Generated Content (UGC).  פיתוחם של כלי כתיבה והפצה נוחים כדוגמת בלוגים או וויקי הביאו לפריחה של הפצת מידע באופן אישי וישיר ללא מתווכים.  לאינטרנט יש תדמית דמוקרטית, אך מחקרים על מבנה הרשת מלמדים כי לא כל האתרים שווים בערכם.  ישנם אתרים שמהווים מרכזי התעניינות לגולשים כפי שמתבטא במספר כניסות לאתר ובמספרי קישורים נכנסים ויוצאים.  באופן אינטואיטיבי אנו יכולים להבין זאת כי כולנו מרבים להיכנס לאתרים כגון Yahoo.com וממעטים להיכנס לאתרים פחות מוכרים.  מבנה זה מלמד על ריכוז של ידע במספר מצומצם יחסית של אתרים שאפשר להתייחס אליהם כסמכותיים בתחומם.  התעצמות ה-UGC שתוארה במאמר ב"סטטוס" היא המשכה של מגמת פיתוח הסמכות אלא שנוספה לה רמה נוספת שדווקא מתקנת במידה מסויימת את בעיית הריכוזיות.  מעבר להצבעה לאתר מסויים ע"י קישור אליו ניתן כעת להשתתף באופן פעיל בעריכת התכנים באותו אתר.  לכן מדובר בסמכותיות מסוג חדש שעוד יש לעמוד על טיבה.  הדוגמא המובהקת לתכנים הנוצרים ע"י המשתמשים היא וויקיפדיה (http://he.wikipedia.org/wiki) שהיא אנציקלופדיה דינמית המתחדשת ללא הרף בזכות תרומות של אנשים רבים מאד.  נכון לזמן כתיבת מאמר זה למעלה מ-32,000 איש כבר נרשמו ככותבים לוויקיפדיה העברית ולמעלה מ-3.3 מיליון איש לוויקיפדיה האנגלית. מדוע הרעיון של כתיבה שיתופית של תכנים מעניין מנהלים מעבר להשכלה כללית? 

• הסיבה העיקרית היא שכתיבה שיתופית הינה דרך קלה, מהירה ואפקטיבית ליצור קהילה המשתפת בידע כחלק מיישום תוכנית ארגונית של ניהול ידע שיכולה לכלול את כל תחומי הפעילות והמומחיות שבארגון.
• כתיבה שיתופית חוצה את הארגון ומקרבת בין מומחים מתחומים שיש ביניהם קשר מקצועי אך אין ביניהם קשר מבחינת המבנה הארגוני. 
• לכתיבה מסוג זה יש גם עוצמה הנובעת מהצטברות ידע רב כך שגם אם מומחה מסויים עוזב את הרשת (ניוד, פרישה וכדומה) עדיין נותר הידע השיתופי בארגון ומצמצם את הנזק שבעזיבת המומחה.
• התוצר השלם המתקבל הוא בעל ערך גדול בהרבה מסכום חלקיו וכן בעל עדכניות ורלוונטיות גדולים בהרבה מאשר תוצרים מוכנים מן המדף. 
• כתיבה שיתופית נותנת במה לכל משתתף לתרום בשמו ובתחום הידע בו הוא מתמחה. 
• קבלת הכרה אישית מהווה תמריץ מרכזי להשתתפות ולכן יש לצפות להצלחת מערכות מסוג זה. 
• ידע שנבנה ע"י אנשים באופן טבעי יוצר עניין רב יותר.  ידע מקומי, קהילתי, "שלנו", הוא ידע בעל כוח משיכה.

 דוגמא לפרוייקט כתיבה שיתופית מאז שנת 2000 ניתן הקורס "מודיעין תחרותי מקוון" במסגרת תוכנית ה-MBA בביה"ס לניהול באוניברסיטת חיפה.  הקורס לווה תמיד במערכת הוראה מתוקשבת שבה היו מאמרים לקריאה, מצגות, פורומים ועוד חומרי למידה שונים.  בנוסף, עמד לרשות הסטודנטים אתר אינטרנט פתוח (http://gsb.haifa.ac.il/~draban/modiin) שסווג לפי סוגי המידע השונים ובכל סוג מידע ניתנה רשימת קישורים לאתרים רלוונטיים.  המכנה המשותף לכל מקורות המידע של הקורס היה שהם ניבנו ותוחזקו ע"י המרצה כאשר על הסטודנטים הוטלה בעיקר משימת קריאה ולכן רמת המעורבות שלהם היתה מוגבלת.   

אחד הקשיים בהוראת הקורס במשך השנים הוא שלקורס לא היה ספר לימוד נילווה.  נכון להיום לא קיים ספר לימוד בתחום המודיעין התחרותי בעברית וגם הספרים הקיימים באנגלית אינם עדכניים ואינם מהווים "משנה סדורה" ומסגרת מחשבתית לצורך הוראה אקדמית.  חומרי הקריאה של הקורס היו פזורים במערכות שונות, בפורמטים שונים ובשפות שונות.   

מעבר לקושי בהוראה, חסרונו של ספר גם מתבטא בקושי של התלמידים לקבל תמונה כוללת של התחום וכן בבעיה לחזור לחומר כאשר נוצר צורך במקום העבודה.  בימים הראשונים של מלחמת לבנון השניה, כחיפאית, חשבתי על נושא הנגישות לחומרי הלימוד בשעת חירום והגעתי להכרה כי אם אין ספר מוכן, הגיע הזמן לכתוב ספר לימוד מקוון ונגיש באופן חופשי.  

באותה תקופה קראתי ספר מרתק שנקרא "חוכמת ההמונים".  במשפט אחד, ניתן לומר שהספר מסביר מדוע בתנאים מסוימים חוכמתו של ההמון רבה יותר משל המומחים הגדולים ביותר בתוכו.  אמנם זה עשוי להישמע מנוגד למה שידוע לנו מתחום הפסיכולוגיה החברתית המתארת בעיות כגון groupthink, אך לפני שנזלזל באמירה זו, מומלץ לקרוא את הספר.  

המפגש בין הבעיה שעל הפרק לחשיבה המקורית המוצעת בספר "חוכמת ההמונים" ולטכנולוגיה החדשה יחסית הקרויה וויקי -  הוליד את הספר במודיעין תחרותי מקוון.  כתיבה שיתופית של 130 סטודנטים בתוכניות MBA בביה"ס לניהול, אוניברסיטת חיפה, הביאה לספר עשיר בתכנים ונגיש לכל אחד בתוך כשלושה חודשים.  מבלי להכביר במילים, את התוצאה ניתן לראות באתר עצמו:  http://ci.haifa.ac.il.  חשוב לציין כי זו אמנם תוצאה, אך בשום אופן אינה "תוצאה סופית" משום שפלטפורמת הוויקי מעצם טבעה היא אינסופית.  כלומר, הספר שנוצר יעבור תהליך מתמיד של שיפור ושינוי ע"י הדורות הבאים של משתמשים. 

להלן תיאור קצר של שלבי העבודה ואת העוסקים במלאכה.  בשלב הראשון הותקנה התוכנה החופשית הקרויה MediaWiki על-גבי שרת חלונות.  התקנה ראשונית זו מאפשרת למנהל המערכת לקבוע הגדרות בסיסיות כמו הרשאות משתמש וכן להעלות תכנים להתנעת התהליך.  תוכן העניינים הראשוני של הספר נבנה תוך התבססות על מיגוון גדול של מקורות מידע אקדמיים ומקצועיים והורכב מרשימה היררכית של נושאים.  כמובן שרשימה זו נתונה לשינויים ועדכונים במשך הזמן.   

הסטודנטים בתוכניות ה-MBA בביה"ס לניהול הינם קבוצה איכותית במיוחד של לומדים.  כולם עובדים בפועל כמנהלים בעיקר במיגזר העסקי אך גם במיגזר השלישי.  כולם עמדו בתנאי קבלה בחתך מאד גבוה והינם קבוצה בוגרת, חדורת מוטיבציה להצליח, המביאה עימה ערך מוסף מלימודיהם הקודמים ומנסיונם המקצועי.  סטודנטים אלה קיבלו משימה ששלביה העיקריים היו כתיבת פרק עפ"י סטנדרטים אקדמיים מקובלים ושיפור שני פרקים שנכתבו בידי אחרים.  היתה להם גם אפשרות להציע נושאים שלא הופיעו בתוכן העניינים הראשון שפורסם. 

תהליך הכתיבה דרש מן הסטודנטים להגדיר את צרכי המידע שלהם, לבצע חיפושים, להעריך את המידע המתקבל, ל"סנתז" אותו, ולכתוב בצורה בהירה תוך שימוש בדוגמאות, תרשימים וכו'.  משימה זו מבטאת את כושר הלמידה העצמית של הסטודנטים, את החשיבה הביקורתית שלהם ואפילו נותנת לחלקם סיפוק רב מסוג "חדוות היצירה".   

אחד היתרונות המובהקים של העבודה בפורמט הוויקי על-גבי רשת האינטרנט הוא היכולת להמשיך ולפתח את הפרוייקט לכיוונים חדשים ותוך שילוב קבוצות משתמשים נוספות.  ההמשך הטבעי הוא ליווי הקורס "מודיעין תחרותי מקוון" והטלת משימות הרחבה והשבחה של הספר על הדורות הבאים של הסטודנטים.  כיוונים אחרים  כוללים הזמנת מומחים למודיעין תחרותי מן המגזר העסקי לתרום ולהיתרם, ובכך ליצור גשר נוסף בין ביה"ס לניהול לשטח. אחת הקבוצות שעשויות להתעניין הינה חברי פימ"ת (פורום ישראלי למודיעין תחרותי בשיתוף מכון היצוא הישראלי).  מעבר לגבולות ארצנו ישנה כבר התעניינות בפרוייקט ומחשבה לתרגם חלקים לשפות שונות ולרתום מומחים מכל העולם.   

באופן טבעי, מעבר לחזון האוטופי וליתרונות המרשימים,  קיימת ביקורת על שיטת העבודה בוויקי.  בהקשר זה כדאי לקרוא מאמר בכתב העת היוקרתי Nature שמציג ממצאי מחקר בנושא.  הטכנולוגיה אמנם חדשה ובעלת  חולשות, אך כפי שרואים בטבלה להלן, יתרונותיה גוברים!  במקרה שלנו -  בביה"ס לניהול כל הכותבים הינם תלמידי תואר שני, ועובדים בתפקידי ניהול בארגונים.  ספר הוויקי שלנו מייצג את איכות הסטודנטים, ומהווה מקור לגאווה ונחת.  אם קראתם את המאמר עד כאן אולי תרצו גם להצטרף לקהילת הוויקי שלנו.  אתם מוזמנים להיכנס, לקרוא ולתרום מן הידע שלכם. 

יישומים ארגוניים לוויקי 

הזכרנו יישומים ציבוריים של וויקי כגון וויקיפדיה והספר על מודיעין תחרותי.  אותה טכנולוגיה בדיוק יכולה לשמש לאתרים ציבוריים או פרטיים של חברות לצרכי יחסי ציבור, שיווק, פרסום, שירות לקוחות, שימור ידע ארגוני, תמיכה בפיתוח, ניהול פרוייקטים ועוד. 

חברת י.ב.מ. היא מן המובילות ביישום רעיון הכתיבה השיתופית.  למשל, אפשר לראות אתר מפותח מאד של תמיכה בלקוחות החברה במיגוון של טכנולוגיות:http://www-941.ibm.com/collaboration/wiki/dashboard.action 

למיקרוסופט אתר וויקי לתמיכה בקהילת המפתחים שלה הכולל הדרכה, דוגמאות קוד, מידע וכלים: http://msdnwiki.microsoft.com

חברת Ebay מפתחת מדריך למשתמש עם טיפים מהמשתמשים עצמם באמצעות אתר וויקי: http://www.ebaywiki.com 

אבל לא רק חברות טכנולוגיה הטמיעו את הכתיבה השיתופית.  יישומים נוספים כוללים: סיעור מוחות, הכנה לכנסים, מעקב אחרי פרוייקטים, תיעוד "סיפורי קרבות" ובקיצור כל סוג של מידע שהעניין בו אינו עניין חולף אלא יש ערך לשמירתו לאורך זמן.  לאחרונה מתפרסמים דיווחים כי השימוש בשיטת הוויקי מסייע בהפחתה משמעותית מאד של העומס התקשורתי בערוצים אחרים: דואל, טלפון, וידאוקונפרנס.  דיווחים על כך ועוד דוגמאות למכביר אפשר למצוא באתר של חברת Socialtext:  http://www.socialtext.com/customerstories

מנסיוני בהוראה בביה"ס לניהול ראיתי כי קיימת חשדנות לגבי טכנולוגיה חדשה מסוג זה ומועלות שאלות לגבי הרלוונטיות של הטכנולוגיה למנהלים בארגונים.  אמנם יש עקומת למידה קטנה לשימוש בוויקי אך זוהי למידה שניתן להתגבר עליה בעזרת הדרכה קצרה של שעות ספורות, אפילו שעתיים יספיקו.  התועלת שארגון יכול להפיק מיישום שיטת העבודה בוויקי היא עצומה ובהחלט מצדיקה את ההשקעה הקטנה יחסית הנדרשת.  עם האוכל בא התיאבון – כדאי לטעום! 
 

1. הפצת מידע ללא תיווך

1. קל להתקנה וללימוד

1. הקמה מהירה של גוף ידע משמעותי

1. איסוף ידע מאנשים שבשיגרה אין ביניהם קשר

1. טכנולוגיה אחת - שימושים מגוונים

1. בניית קהילה מקוונת

1. הזדמנות ליצירת מוניטין

1. עידכון שוטף של ערכים קיימים והוספת ערכים חדשים

1. עמידות לעזיבה של מומחים בודדים

1. בניית מסגרת מחשבתית

1. נגישות רחבה עם אפשרות להגבלת נגישות לפי הצורך

1. תיתכן הפצה של תוכן לא-ענייני

1. ישנה עקומת למידה מסויימת

1. דרושה חשיבה לגבי אבטחת המידע

1. יש אנשים הנרתעים מהכנסת תיקונים בעבודות של עמיתיהם

רשימת האתרים שנזכרו במאמר: וויקיפדיה בעברית: אנציקלופדיה שיתופית

http://he.wikipedia.org/wiki

http://gsb.haifa.ac.il/~draban/modiin

http://ci.haifa.ac.il

http://www-941.ibm.com/collaboration/wiki/dashboard.action

http://msdnwiki.microsoft.com

http://www.ebaywiki.com

תוכנה להקמת וויקי וסיפורי הצלחה:

http://www.socialtext.com/customerstories